מְעַנְיֵן לָדַעַת
בשני הציורים מתוארות קבוצות של דמויות. בציור של שלזינגר שנקרא אם ובתה יש שתי נשים ותינוק/ת.
בציור של עמירם תמרי יש כבר קבוצה הרבה יותר גדולה, שיכולה לגרום לנו לתהות אם מדובר במשפחה רחבה יותר או אולי גם בחברים?
איזה סוגים של משפחות יכול להיות שמצוירות כאן?
התבוננו בעצים ובצמחייה שמקיפים את הדמויות בשתי היצירות. איזה קשר לדעתכם נוצר בין העצים ובין הדמויות או המשפחה?
מְעַנְיֵן לָדַעַת
בשני הציורים מתוארות קבוצות של דמויות. בציור של שלזינגר שנקרא אם ובתה יש שתי נשים ותינוק/ת. בציור של עמירם תמרי יש כבר קבוצה הרבה יותר גדולה, שיכולה לגרום לנו לתהות אם מדובר במשפחה רחבה יותר או אולי גם בחברים? איזה סוגים של משפחות יכול להיות שמצוירות כאן?
התבוננו בעצים ובצמחייה שמקיפים את הדמויות בשתי היצירות. איזה קשר לדעתכם נוצר בין העצים ובין הדמויות או המשפחה?

עמירם תמרי
עמירם תמרי היה צייר ישראלי. הוא נולד לפני יותר מ-110 שנים. עוד כילד אהב עמירם לצייר. בן דודו שלמד אמנות בבית הספר הגבוה לאמנות בצלאל, העמיק איתו את לימוד הציור ועמירם נשבה בקסמו של הציור. כשהיה בן 14 עבר עמירם לגור בקיבוץ גבע אצל דודו והרבָה לצייר את הקיבוץ והטבע שמסביב לו. בגיל 22 נסע עמירם ללמוד אמנות בפריז שבצרפת. הוא הושפע מאד מהאמנות שפגש בפריז וכשחזר לישראל רבים מציוריו היו בהשפעת הסגנון הקוביסטי - סגנון שבו הציור מורכב מצורות גיאומטריות ואפילו בציור דמויות ונוף מודגשות צורות כמו ריבועים ומשולשים. בציורים הנמצאים באוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית אפשר לראות כמה אהב לצייר את ישראל הצעירה, את הקיבוצים ואת עבודת הפועלות והפועלים. בציור "בכוחות משותפים" רואים שני אנשים צעירים מזיזים סלע אדיר עם מוט ברזל ארוך. המוט יוצר בציור אלכסון שנותן לנו תחושה של תנועה ודרמה, אבל אם מתבוננים בצבעוניות של הציור, מבחינים שהיא מאד רגועה ועדינה. נוף סלעי שמורכב מהרבה צורות גיאומטריות, ללא צמחייה בצבעים ורדרדים, ורק הגופיות הלבנות של שני החלוצים בולטות מתוך הטבע המדברי.
בציור "שלום על ישראל" מצייר תמרי את הקיבוץ ואת החברים בו: הנוף של הקיבוץ הוא נוף חקלאי מעובד, העצים הגדולים מצילים על המשפחות שמצוירות בתמונה, יש בית וחומה ותחושה של חיים שקטים וטובים. אפילו החתול רגוע ומתלטף. כך הצייר ראה את השלום והשלווה של ישראל הצעירה.
אם תתבוננו היטב תוכלו לראות דמות קטנה בחלקו השמאלי של הציור - אולי זה הצייר, עמירם תמרי?

תמרי, עמירם,
שלום על ישראל, 1952,
שמן על מזוניט, 100X121 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

תמרי, עמירם,
בכוחות משותפים, 1953
שמן על מזוניט, 98X118 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

שמואל שלזינגר
שמואל שלזינגר היה אמן ישראלי שנולד לפני יותר ממאה ועשרים שנה. שלזינגר נולד בפולין שבאירופה, הוא אהב לצייר גם כשהיה ילד, ועוד בגיל 15 נסע לגרמניה ללמוד אמנות. לאחר שובו לפולין מגרמניה החליט לעלות לארץ ישראל, שאז נקראה פלשתינה. בארץ הוא עסק גם ביצירה של תפאורות לתיאטרון ואפילו אייר את המילון העברי הראשון שכתב אליעזר בן יהודה, שהיה ממחדשי השפה העברית.
שמואל שלזינגר הושפע מאד מיצירות האמנות ומהאמנים באירופה, הוא חזר והתגורר בפריז שבצרפת שלוש שנים ואז שב ארצה.
כשמתבוננים בציורים של שלזינגר, למשל בשני הציורים שנמצאים באוסף של המוזיאון שלנו, אפשר לראות ששלזינגר צייר את מה שראה מולו כמו הנוף של היישוב עין הוד, שהוא היה ממקימי כפר האמנים בו, אבל גם אפשר לראות ששלזינגר אהב לצייר ציורים שיש בהם סיפוריות. הציור 'אֵם ובִתה' שנמצא באוסף יכול להיות ציור על סיפור תנ"כי או שאולי הוא נלקח מאגדה מקומית.

שלזינגר, שמואל,
עין הוד, שנות ה-50
שמן על בד, 53.5X65 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

שלזינגר, שמואל,
אם ובתה, 1976
שמן על בד, 100X65 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית